הכלב לומד ממה שקורה מיד אחרי
כלב לא מבין משפטים ארוכים ולא זוכר מה עשה לפני דקה. הוא מחבר בין פעולה לבין מה שקרה מיד אחריה. אם הוא התיישב ובאותו רגע קיבל משהו טוב, הסיכוי שיתיישב שוב עולה. אם הפרס הגיע אחרי חמש שניות, כשהוא כבר קם ומרחרח, הוא עלול לחשוב שקיבל פרס על הקימה.
לכן הדבר הראשון שלומדים בשיטת באלאנס הוא תזמון.
מילת סימון:הגשר בין הפעולה לפרס
מילת סימון היא מילה קצרה שאומרים בדיוק ברגע שהכלב עושה את הדבר הנכון. היא אומרת לו:"זה, בדיוק זה, ועכשיו מגיע פרס". רוב האנשים בוחרים "טוב" או "יס".
איך בונים אותה:
- מכינים 10 חטיפים קטנים ורכים.
- אומרים "יס" בטון רגיל ונותנים חטיף מיד. בלי לבקש מהכלב שום דבר.
- חוזרים על זה 10 פעמים, בשני מפגשים קצרים ביום, במשך יומיים.
- כשהכלב מסובב את הראש אליכם ברגע שהוא שומע את המילה, היא עובדת.
מאותו רגע, אומרים את המילה ברגע המדויק של ההתנהגות, ונותנים את הפרס תוך שנייה או שתיים.
חזרות קצרות, הרבה פעמים
כלב לא לומד פקודה בפעם אחת. הוא צריך הרבה חזרות מוצלחות, אבל לא בבת אחת. 5 עד 10 חזרות במפגש, ואז הפסקה, עובדות הרבה יותר טוב מחצי שעה של תרגול.
כמה כללים פשוטים:
- מסיימים כשהכלב עוד רוצה עוד, לא כשהוא כבר משועמם.
- אם הצליח 4 פעמים מתוך 5, אפשר להעלות קצת את הקושי.
- אם נכשל פעמיים ברצף, חוזרים שלב אחורה.
- מתרגלים במקום שקט קודם, ורק אחר כך עם הסחות.
עקביות:כולם מדברים באותה שפה
אם אבא אומר "שב", אמא אומרת "תשב" והילדים אומרים "למטה" גם כשהם מתכוונים לשכיבה, הכלב מבולבל. העקביות היא חלק מהגבולות הברורים של שיטת באלאנס.
מה מסכמים בבית:
- מילה אחת לכל פקודה, וכולם משתמשים בה.
- מה מותר ומה אסור (ספה, מטבח, קפיצות) נקבע פעם אחת לכולם.
- אומרים פקודה פעם אחת. לא "שב, שב, שב, נו שב".
טעויות נפוצות
- נותנים פרס מאוחר מדי, כשהכלב כבר עושה משהו אחר.
- אומרים את מילת הסימון ולא נותנים פרס. כך המילה מאבדת את הערך שלה.
- מאריכים את האימון עד שהכלב מתעייף ומתחיל לטעות.
- כל אחד בבית משתמש במילים אחרות.