כלבים הם בעלי חיים חברתיים. להישאר לבד לא בא להם באופן טבעי, ובמיוחד לא לגור חדש או לכלב שעבר לבית חדש. החדשות הטובות:אפשר ללמד את זה בהדרגה, כמו כל דבר אחר. כדאי להתחיל בתקופה שבה אתם בבית יותר, כדי שתוכלו להתקדם בקצב של הכלב ולא בקצב של הלו"ז.
לפני שמתחילים:
- דואגים שהכלב יצא לטיול, עשה צרכים ושיחק לפני כל היעדרות.
- מכינים לו פינה נעימה:מיטה, מים, וצעצוע לעיסה בטוח.
- בתקופת האימון משתדלים לא להשאיר אותו לבד יותר ממה שהוא כבר מסוגל.
היעדרויות הדרגתיות
- יוצאים מהחדר לכמה שניות וחוזרים. בלי טקס.
- סוגרים את דלת החדר לחצי דקה, ואז לדקה.
- יוצאים מדלת הבית לדקה, וחוזרים.
- מאריכים בהדרגה:3 דקות, 5, 10, 20, ואז חצי שעה.
- מתקדמים לשלב הבא רק כשהכלב רגוע בשלב הנוכחי.
כדאי לשלב "יציאות מזויפות": לקחת מפתחות, לנעול נעליים, ולהתיישב שוב. כך הסימנים של היציאה מאבדים את המתח שלהם.
יציאות וחזרות רגועות
זה החלק שהכי הרבה אנשים מפספסים. פרידה דרמטית ("אוי, אני כבר חוזר, אל תהיה עצוב") מעלה את המתח. חזרה סוערת מלמדת שהרגע החשוב ביום הוא החזרה שלכם.
- ביציאה:נותנים צעצוע לעיסה, ויוצאים בשקט.
- בחזרה:נכנסים רגיל, מתעסקים כמה דקות בדברים שלכם, ורק כשהכלב רגוע אומרים שלום בשקט.
העשרה שעוזרת
- צעצוע ממולא באוכל שלוקח זמן לרוקן.
- פיזור של כמה חטיפים בבית לחיפוש.
- מוזיקה שקטה או רעש רקע מוכר.
- את הצעצועים המיוחדים נותנים רק כשיוצאים, כך שליציאה יש גם צד טוב.
- כשחוזרים, אוספים את הצעצוע המיוחד ושומרים אותו לפעם הבאה.
מתי פונים לעזרה
אם הכלב מגיב בפאניקה קשה כשהוא לבד, למשל מנסה לפרוץ דלתות, פוגע בעצמו, מיילל ללא הפסקה, משתין או מרייר הרבה, זו לא "שובבות". במצב כזה פונים לאיש מקצוע בתחום ההתנהגות ולוטרינר, כדי לבדוק את המצב ולבנות תוכנית מתאימה. לא מענישים כלב על מה שעשה כשהיה לבד, הוא לא יחבר את העונש למעשה.
טעויות נפוצות
- קפיצה ישירה מכמה דקות לכמה שעות.
- פרידות וחזרות רגשיות.
- עונש על נזק שנמצא בבית אחרי החזרה.
- השארת הכלב לבד בלי טיול ופריקת אנרגיה לפני.