גישה חיובית או קלאסית: מה ההבדל

כל מי שמתחיל לאלף כלב נתקל מהר מאוד בוויכוח: האם לעבוד רק עם פרסים, או גם עם תיקונים ברצועה? הנה הסבר הוגן על שתי הגישות, ואיך משתמשים בהן בזהירות.

הגישה החיובית

מתמקדת במה שהכלב עושה נכון. מסמנים ומתגמלים, ומתעלמים או מונעים מראש התנהגות לא רצויה.

• יתרונות: בונה כלב שמשתף פעולה ברצון, מתאימה מאוד לגורים ולכלבים רגישים או מפוחדים, ושומרת על קשר חם.
• מגבלות: בחלק מהמצבים, למשל כלב שמושך חזק לעבר משהו מרגש מאוד, קשה להציב גבול רק באמצעות פרסים.

הגישה הקלאסית

משתמשת גם בלחץ קל ושחרור. העיקרון: לחץ קצר ברצועה, ושחרור מיידי ברגע שהכלב עושה את הנכון. השחרור הוא מה שמלמד, לא הלחץ.

• תיקון נכון הוא קצר, מדוד ומיד משתחרר. אחריו מגיע עידוד כשהכלב עושה את הנכון.
• יתרונות: מסר ברור ומהיר בגבולות, כשהביצוע נכון.
• מגבלות: דורש מיומנות ותזמון, ובביצוע לא נכון עלול להזיק פיזית ורגשית.

כללי בטיחות שלא מתפשרים עליהם

• לעולם לא תולים כלב ברצועה ולא מושכים משיכה ארוכה ומתמשכת.
• קולר חנק, אם משתמשים בו בכלל, מתאים רק לכלב בוגר, כשהוא מותאם נכון ובשימוש של מי שיודע להפעיל אותו.
• לעולם לא משתמשים בתיקונים ברצועה ובקולר חנק אצל גורים, כלבים קטנים, כלבים ברכיצפליים (עם אף קצר, כמו בולדוג ופאג) או כלבים מפוחדים.
• לעולם לא מתקנים פחד. כלב שמפחד צריך מרחק, ביטחון והדרגתיות. תיקון רק יחריף את הפחד.
• אם יש לכלב בעיה בצוואר, בגב או בנשימה, מתייעצים עם וטרינר לפני כל ציוד אימון.

איך שיטת באלאנס משלבת

בשיטת באלאנס הבסיס הוא תמיד חיובי: מילת סימון, פרס בזמן, הרבה הצלחות. הגבולות מוצבים בשקט, ובכלבים המתאימים, כשצריך, גם בלחץ קל ושחרור מיידי, שמגיע תמיד יחד עם הוראה ברורה מה כן לעשות ועם פרס כשהכלב מצליח.

1. מתחילים בגישה החיובית, אצל כל כלב.
2. בודקים מה הכלב צריך: רגיש, עקשן, מפוחד, אנרגטי.
3. אם נדרש גבול נוסף, וזה כלב בוגר שמתאים לכך, לומדים לבצע אותו נכון לפני שמשתמשים בו.
4. מודדים הצלחה לפי כלב רגוע ומשתף פעולה, לא לפי כלב שנכנע.

בשיעורים של DOGOPACH מוצגות שתי הדרכים, עם הסבר מתי מתאים כל כלי, ומה הצורה הבטוחה לבצע אותו.

טעויות נפוצות

• תיקון בעצבים או בכוח.
• לחץ ברצועה בלי שחרור מיידי.
• שימוש בציוד שלא מותאם לגודל ולמבנה של הכלב.
• תיקון של כלב מפוחד או של גור.