פקודת אליי: הפקודה שיכולה להציל חיים

למה זו הפקודה הכי חשובה

כלב שחוזר אליכם כשקוראים לו מוגן יותר. כביש, כלב תוקפני, משהו מסוכן על הרצפה: ברגעים כאלה "אליי" אמינה יכולה לעשות את כל ההבדל. היא גם נותנת לכלב יותר חופש, כי אפשר לסמוך עליו.

הכלל הכי חשוב: אליי תמיד משתלם

הכלב צריך להאמין שלבוא אליכם זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו. לכן:

• לעולם לא קוראים לכלב כדי להעניש אותו, או כדי לעשות משהו שהוא לא אוהב, כמו מקלחת או גזיזת ציפורניים. במקרים כאלה ניגשים אליו בעצמכם.
• כשהכלב מגיע, תמיד מקבל משהו טוב, גם אם לקח לו זמן.
• לא אומרים "אליי" כשאתם יודעים שהוא לא יבוא. כל קריאה שמתעלמים ממנה מחלישה את הפקודה.

שלבים לבניית אליי

1. בבית, מטר או שניים. אומרים את שם הכלב ו"אליי" בטון שמח, עושים צעד או שניים אחורה, וכשהוא מגיע מסמנים "יס" ונותנים חטיף מעולה.
2. מגדילים מרחק בבית. מחדר לחדר, ואז משחק של שני אנשים שקוראים לו לסירוגין.
3. בחצר או בפארק שקט, עם רצועה ארוכה. רצועה של 5 עד 10 מטרים שומרת שהכלב לא יוכל ללמוד שאפשר להתעלם ולברוח. קוראים כשהוא לא עסוק במשהו מרתק.
4. מוסיפים הסחות בהדרגה. קודם ריחות על הרצפה, אחר כך אנשים במרחק, ורק בסוף כלבים אחרים.
5. רק אחרי הצלחה עקבית שוקלים שחרור מהרצועה, במקום סגור ובטוח.

מה עוזר לכלב לבוא

• טון שמח ומזמין. לא צעקה ולא איום.
• צעד אחורה או התכופפות. תנועה ממנו מושכת אותו אליכם. הליכה לעברו לרוב גורמת לו להתרחק.
• פרס שווה. בהתחלה חטיף מיוחד שהוא מקבל רק על אליי.
• ליטוף ושחרור חזרה למשחק. כך הכלב לומד שאליי לא אומר "הכיף נגמר".
• נגיעה בקולר לפני הפרס. כשהכלב מגיע, נוגעים בעדינות בקולר או ברתמה ורק אז מתגמלים. כך הוא מתרגל שתפיסה עדינה היא חלק מהגעה טובה, וזה יעזור ברגע אמת.

טעויות נפוצות

• קוראים רק כשהטיול נגמר, וכך אליי הופך לסימן לסוף הכיף.
• כועסים על כלב שחזר באיחור. מבחינתו, הוא נענש על כך שחזר.
• חוזרים על "אליי, אליי, אליי" כשהוא לא מגיב.
• משחררים מהרצועה מוקדם מדי, במקום פתוח.

בקורס פקודת אליי באפליקציה יש סרטון ואנימציה שמראים כל שלב, כולל העבודה עם רצועה ארוכה.