פחד מכלבים הוא נפוץ אצל ילדים, ויש לו הרבה סיבות:מפגש לא נעים, כלב שנבח פתאום, או סתם תחושה שהכלב גדול ולא צפוי. החדשות הטובות הן שאפשר לעזור לילד להרגיש בטוח יותר. המפתח הוא סבלנות, הדרגתיות, וקצב שהילד קובע.
מכבדים את הפחד
הצעד הראשון הוא לקבל את הפחד ברצינות. משפטים כמו "אין ממה לפחד" או "הוא לא עושה כלום" לא עוזרים, וגורמים לילד להרגיש שלא מבינים אותו.
אפשר להגיד במקום זה:"אני רואה שאתה מפחד. זה בסדר. אני פה, ואנחנו לא נתקרב יותר ממה שנוח לך."
ולעולם לא מכריחים. לא מקרבים ילד לכלב בכוח, לא "מראים לו שהכלב נחמד" כשהוא בוכה. זה עלול להגביר את הפחד.
מתחילים רחוק מהכלב
לפני שפוגשים כלב אמיתי, אפשר להכיר כלבים מרחוק:
- ספרים מצוירים על כלבים, ושיחה על מה הכלב בסיפור מרגיש
- סרטונים קצרים של כלבים רגועים, שהילד בוחר מתי לעצור
- משחק עם כלב צעצוע:איך מתקרבים אליו, איפה נוגעים, איך הוא אומר "די"
- לימוד על שפת גוף של כלבים, כדי שהילד ירגיש שהוא מבין מה קורה
הידע מוריד הרבה מהפחד. כשהכלב פחות "מסתורי", הוא גם פחות מפחיד.
כלב רגוע מרחוק
השלב הבא הוא לראות כלב רגוע במציאות, ממרחק שהילד בוחר. למשל, לשבת על ספסל בפארק ולהסתכל על כלבים מטיילים ברצועה, או לבקש מחבר עם כלב שקט שיעמוד רחוק בזמן שהכלב שוכב.
- הילד קובע את המרחק, ואתם מכבדים אותו
- מדברים על מה רואים:"תראה, הוא מרחרח את הדשא"
- אם הילד רוצה להתקרב צעד, מצוין. אם לא, גם זה מצוין
- מסיימים לפני שהילד מתעייף או נלחץ, ותמיד ברגע טוב
הילד מחזיק את ההגה
לאורך כל הדרך, הילד מחליט. זה מה שבונה את הביטחון:התחושה שיש לו שליטה. אפשר לתת לו "מילת עצירה" שכשהוא אומר אותה, עוצרים מיד.
בהמשך, אם הילד מוכן, הוא יכול לזרוק חטיף לכלב רגוע מרחוק, ואחר כך אולי לתת לו פקודה פשוטה. כשהכלב מגיב לילד שמפחד ממנו, קורה מהפך קטן:הילד מגלה שהוא יכול להשפיע.
מתי כדאי עזרה
אם הפחד גדול מאוד, פוגע בתפקוד היומיומי, או שהילד נמנע מלצאת מהבית בגללו, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. מפגשי כלבנות טיפולית יכולים לעזור בתהליך הדרגתי ומבוקר, עם כלב מאולף שמתאים לזה. בפאצ׳ו העצמה וטיפול אנחנו עובדים גם עם ילדים שמפחדים מכלבים, ואפשר לשאול בכתובת pachoisr@gmail.com.