כל ילד יכול לקחת חלק באימון הכלב, אבל לא כל ילד באותה צורה. ההתאמה לגיל שומרת על הבטיחות של כולם ועל ההנאה של הילד. כלל אחד לא משתנה בשום גיל:האימון מתקיים תמיד בנוכחות מבוגר ובהשגחה שלו.
גילאי 3 עד 6: שותפים קטנים
בגיל הזה הילד הוא עוזר, לא מאמן. הוא עדיין לומד לשלוט בגוף ובקול, ולכן המבוגר מחזיק את הכלב ואת האחריות.
- הילד יכול להגיד "שב" כשההורה עומד ליד הכלב ועוזר לו להבין
- הילד מניח חטיף על כף יד פתוחה ושטוחה, וההורה מכוון את התנועה
- משחק "איפה החטיף?": ההורה מחביא חטיף מתחת לכוס, והילד מעודד את הכלב לחפש
מה ההורה עושה:מחזיק את הרצועה או יושב בין הילד לכלב, מסיים את המשחק אחרי כמה דקות ומוודא שהכלב רגוע ונהנה.
גילאי 7 עד 10: מאמנים מתחילים
ילדים בגיל הזה כבר יכולים לתת פקודה ברורה, לחכות לתגובה ולתגמל בזמן. זה גיל נהדר להתחיל ללמד אותם את העקרונות של שיטת באלאנס:קול רגוע, בקשה אחת ברורה, ותגמול מיידי כשהכלב עושה את הנכון.
- תרגול "שב" ו"ארצה" עם חטיף, בפינה שקטה בבית
- "בוא" בתוך הבית, כשההורה מחזיק את הכלב והילד קורא לו מכמה מטרים
- הליכה קצרה ברצועה בחצר או במדרכה שקטה, כשההורה צמוד
מה ההורה עושה:מדגים לפני שהילד מנסה, עוצר כשהילד מתוסכל, ומזכיר שהכלב לא "עושה דווקא" אלא עוד לא הבין.
גיל 11 ומעלה:לוקחים אחריות
ילדים גדולים יכולים לנהל תוכנית אימון קטנה:לבחור מטרה, לפרק אותה לשלבים ולעקוב אחרי ההתקדמות. הם יכולים ללמד את הכלב תרגיל חדש לגמרי, כמו "מקום" או "חכה".
- לכתוב יחד מחברת אימון:מה תרגלנו היום ומה הצליח
- ללמד את הכלב להמתין לפני שיוצאים מהדלת
- לתכנן משחק חיפוש בחצר עם כמה חטיפים מוסתרים
מה ההורה עושה:נשאר בסביבה, מאשר כל תרגיל חדש לפני שמתחילים, ולא שולח ילד לטייל לבד עם כלב חזק או לא צפוי ברחוב.
מה משותף לכל הגילים
- אימונים קצרים, חמש עד עשר דקות לכל היותר
- מסיימים תמיד בהצלחה
- אף פעם לא מענישים את הכלב, ולא נותנים לילד לצעוק עליו
- אם הכלב מתרחק, מפהק הרבה או נראה לחוץ, עוצרים ונותנים לו מנוחה